2019
אחרי 40 שנה בצל הצלב, דונה גרסיה מסירה את המסכה הנוצרית וחוזרת בתורכיה ליהדות. היהודים מריעים ל"סניורה" ומכירים במנהיגותה בזכות נדבנותה המופלגת ומבצעי ההצלה שלה של יהודים מומרים מציפורני האינקוויזיציה. תוך ניהול האימפריה הכלכלית שלה, היא ממשיכה במאבקיה למען רווחת בני עמה: מול ממסד רבני שמרני, היא בונה בתי כנסת פתוחים לכול; מול אינקוויזיציה באיטליה השורפת ספרי תלמוד, מקימה בתי דפוס לחדש את המלאי בקהילות; מול שרפת אנוסים בעיר אנקונה, גרסיה משיבה מלחמה נגד האפיפיור תוך שימוש בנשק החרם הכלכלי. לבסוף, מגייסת את הסולטן לקימומה של טבריה – ישות מדינתית ליהודים 400 שנה לפני הרצל, פרויקט אותו היא מלווה עד למותה. ומנגד, במישור האישי, האובדנים שחוותה והחרדה לעתיד נותנים בה אותותיהם. התזכה גרסיה לנכדים שימשיכו את השושלת המשפחתית ואת מפעל חייה? התזכה לסיים ימיה בשלווה בארמון שנבנה עבורה בטבריה ופניה אל נוף הכינרת? הספר כתוב כרומן אהבה בין המחבר לדמות הגיבורה שלו, לה הקדיש 30 שנה מחייו.
הספר ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
